קיילצה, מסלול הגבורה וחזרה הביתה

05/06/2016

יום ראשון בבוקר. היום האחרון למסע ואנחנו מתחילים את הדרך הארוכה בחזרה לורשה. המחשבות אולי מתחילות לגלוש לכיוון הבית אבל עדיין מצפים לנו מספר אתרים וחוויות בפולין.

התחנה הראשונה היום היא קיילצה. אם אומרים שכיום אין קהילה יהודית בפולין כלל. אפילו לא קהילה קטנה שקמה לאחר השואה, הרי שקיילצה היא כנראה הסיבה העיקרית.

לאחר השואה חוזרים לערים ולעיירות בפולין שרידי המחנות, פליטים מן היערות ויהודים שברחו לברית המועצות במהלך המלחמה. היהודים חוזרים בתקווה להתאחד עם בני משפחה ששרדו ולנסות לשקם את חייהם ולבחון האם, אולי למרות החורבן וההשמדה ניתן לבנות חיים חדשים בפולין.

ביולי 1946 מתגוררים בקיילצה קצת יותר מ- 150 יהודים, שרידי חיסול הגטו שהיה בעיר. ב- 4 ביולי נמצא ע"י המשטרה המקומית ילד שנעלם מביתו. הילד, שכנראה פחד מעונש על שנעלם, מספר שהיו אלה היהודים, מבניין ועד הקהילה היהודית, שחטפו אותו והחזיקו בו בבית הועד. הסיבה לחטיפה? עלילת הדם הישנה והמוכרת - היהודים הורגים ילדים נוצרים לאפיית מצות. בעקבות סיפורו של הילד מתפתח פוגרום ביהודים ובו נרצחים 42 אנשים.

הפוגרום בקיילצה מהווה סימן ליהודים שכאן, בפולין, אין עתיד וגל ההגירה של ניצולי השואה מפולין מתגבר עד שכמעט ולא נשארים יהודים במדינה.

אנחנו מבקרים בבית הקברות היהודי, בו נמצאת אנדרטה לזכרם של קורבנות הפוגרום. אחד הדברים הבולטים באנדרטה היא שאפילו לא כל שמות הנרצחים מוזכרים. חלקם איש לא הכיר ורק המספר שהיה מקועקע על ידם, מזכרת מאושוויץ, נחקק על האנדרטה. אנדרטת זיכרון נוספת בבית הקברות בקיילצה מנציחה את זכרם של 45 ילדים שילדי הגיטו שנרצחו יחד. למרגלות האנדרטה הניחו מבקרים צעצועים ובובות לזכרם.

בית הקברות בקיילצה

וורשה - דרך הגבורה

מקיילצה ממשיכים לכיוון ורשה. היעד הוא מסלול הגבורה ואנדרטת קורצ'ק.

יאנוש קורצ'ק נולד כהנריק גולדשמיט, בנו של הד"ר גולדשמיט שאת מצבתו ראינו בבית הקברות של ורשה ביום הראשון. בן למשפחה יהודית-פולנית, החיה את הזהות הכפולה. הוא הוסמך כרופא ושירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה. בבגרותו החל להתעניין בטיפול בילדים וכתב מאמרים וספרים בנושא. במקביל הקים וניהל בית יתומים לילדים יהודים ומאוחר יותר בית יתומים נוסף לילדים פולנים. בית היתומים התפרסם בשיטות הניהול והחינוך החדשניות שמימשו "חברת ילדים" בה ניהלו הילדים את חייהם בעצמם. עם הכיבוש הגרמני הועבר בית היתומים לגיטו וקורצ'ק המשיך לנהל את המוסד בתוך הגיטו. על אף שהוצע לו להמלט לצד הפולני, החליט קורצ'ק להשאר עם חניכי בית היתומים עד הסוף הטרגי. ב- 5 לאוגוסט 1942, במהלך האקציה הגדולה בה גורשו רוב יהודי הגיטו לטרבלינקה, גורשו ילדי בית היתומים למחנה ההשמדה וקורצ'ק יצא יחד עימם בתהלוכה רגלית לאומשלגפלאץ, הכיכר ממנה יצאו הרכבות לטרבלינקה.

אנחנו מגיעים לורשה ומבקרים באנדרטת קורצ'ק ובכיכר האומשלגפלאץ. מכאן הסיור ממשיך לאורך דרך הגבורה שלאורכה פזורות מצבות זיכרון לאישים שונים שפעלו בגיטו ורשה. סיומו של המסלול באנדרטת רפופורט, האנדרטה המרכזית לזכר מרד גיטו ורשה שהוקמה ב-19 באפריל 1948, במלאת 5 שנים לפרוץ המרד. ליד האנדרטה קיימנו את טקס הסיום של המסע.

דרך הגבורה